מרכיבים במזון: מה מסתתר במוצרים שאנחנו מכניסים הבייתה?

מה מסתתר במוצרים שאנחנו מכניסים הבייתה?
מה מסתתר במוצרים שאנחנו מכניסים הבייתה?

רבות נאמר על המודרניזציה שהחלה אי שם בשנות החמישים בארה”ב, המקום בו הכל קורה ומתחיל –  “ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות”. אותה מודרניזציה ידועה ביתרונות, כמו גם בחסרונות שלה. אם נרצה או לא, אחד מהחסרונות הללו הם שהמדד העיקרי לאדם שעומד מולנו, פיזית או וירטואלית, הפך להיות החיצוניות שלו: הבגדים וסמלי הסטטוס. אנחנו עושים את זה באופן מודע או לא מודע, אם בדייטים שנפסלים שניה לפני שהחלו ואם בקבלה לעבודה והכל בחסות המשפט הפופולרי: “הבגד עושה את האדם”.

אבל מה תגידו אם נגלה לכם שאותו חיסרון הופך להיות יתרון מובהק כשאנו בוחרים את המזונות שלנו מהמדפים בסופר?

בדיוק כשאנו מושיטים יד למוצר כזה או אחר, הסתכלות על העטיפה החיצונית שלו היא הדבר הכי טוב שתוכלו לעשות עבורכם ועבור הגוף שלכם. ובין אם התחלתם או בין אם אתם כבר בעיצומו של המסע המופלא שנקרא אורח חיים בריא כדאי לכם לקחת את ההמלצה הזו בשתי ידיים.

 

 

ומה בעצם נמצא על העטיפה? בדיוק כמו לכל אדם שנולד, כך גם לכל מוצר יש את “תעודת הזהות” שלו, שלרוב תהייה בגב העטיפה, המפרטת את הרכיבים שבו, בצורה של טבלה או בצורה של רשימה. הרכיבים יופיעו בסדר יורד לפי תכולתם היחסית (המרכיב שכמותו גדולה ביותר יופיע ראשון ולהיפך), כאשר במזון מוצק התכולה תהא ביחס ל-100 גרם ואילו במזון נוזלי ל-100 מיליליטר. אופן הצגת הנתונים בדרך הזו מקל על ההשוואה של הצרכנים בין המוצרים בהתאם לצרכים שלהם.

הרכיבים הם רבים ומגוונים וכוללים: חומרי טעם וריח, צבעי מאכל, מייצבים, מתחלבים, חומרים משמרים וחומרים אשר משתייכים לקבוצת “רכיבי אלף האיים” ומסומנים באות E.

כחלק מתכנית “אֶפְשָׁרִיבָּרִיא” של משרד הבריאות, החל מינואר 2020 מזונות מזיקים במיוחד עם כמויות של הרכיבים: סוכר, נתרן ושומן רווי, שעוברים את הרף המותר שנקבע מסומנים בסימני אזהרה אדומים.

אבל מה לגבי מזונות שאינם נכללים בקבוצה הזו? האם זה אומר שאנחנו יכולים לרכוש אותם בשקט ולהיות רגועים? ובכן… לא לגמרי.

למרות סימני האזהרה האדומים, ישנם לא מעט רכיבים שלא זכו לקבל את ה”תג האדום” שעדיין מסוכנים לבריאותנו ואנו בכלל לא מודעים לכך, או לפחות חלקינו לא.

אז נפרדנו מחמישה שקלים לזמן מוקצב, לקחנו את עגלת הקניות והתחלנו לשוטט…

איזה רכיבים לא נרצה לראות ב-כ-ל-ל בתעודת הזהות של המוצר שלנו?


סוכר
– הסוכר המעובד המכונה ובצדק “הסם הלבן”. הסוכר הוא האוייב מספר אחת של הגוף שלנו, מוביל בראש (מורם) ובראשונה להשמנת יתר ויחד איתה לכל המחלות המודרניות הכול כך פופולריות לדאבוננו, ואפרופו מודרניזציה – הנה עוד כמה וכמה מחסרונות התקופה: לחץ דם, כולסטרול, שבץ מוחי, סוכרת, מחלות לב וכלי דם.

קמח לבן – שהוא בעצם סוכר בתחפושת, וכפי שנאמר “אותה הגברת בשינוי אדרת”. והנה הסבר קצר: הדגן (כגון: חיטה, שעורה, שיפון וכו’) כולל 3 מרכיבים עיקריים: נבט – החלק העשיר ביותר מבחינת ערכים תזונתיים כשהוא מכיל: חלבון, ויטמינים, נוגדי חמצון ועוד, אנדוספרם – החלק האמצעי שרובו ככולו עמילן = גלוקוז = סוכר, וסובין – הקליפה המכילה, בין היתר, סיבים תזונתיים.

הקמח הלבן מכיל אך ורק את האנדוספרם – החלק הכי פחות עשיר בערכים תזונתיים, הוא העמילן כשהמשמעות שלו לגוף שלנו היא בוסט של סוכר בבת אחת, אשר גורמת לגוף לצאת מכלל שליטה ובטווח הארוך יותר להשמנה ולעמידות לאינסולין – בדיוק כמו חברה הטוב – הסוכר.

סירופ תירס – אשר מופק, כמובן מהתירס, או ליתר דיוק מעמילן התירס. מתוק מאוד וזול מאוד לייצור ולכן אהוב על יצרניות המזון. את סירופ התירס נמצא בין היתר בקורנפלקס, חטיפי אנרגיה ועוד והוא “מככב” ברשימת הגורמים למגיפת השמנת היתר בשנים האחרונות.

שמן דקלים – גם כן רכיב נפוץ במוצרים מתוקים הידוע בשל השפעותיו השליליות. מחקר מ- 2005 שנעשה שפורסם על ידי Center for Science in the Public Interest מצא כי צריכה מוגברת של שמן דקלים מעלה את הסיכון למחלות לב.

פרוקטוז – את הפרוקטוז מנסים לשווק לנו כתחליף סוכר בריא כיוון שהוא מיוצר מפירות, ועובדה נכונה היא שהפרוקטוז הוא אכן סוכר הפירות. העניין הוא שכשמוציאים את אותו הסוכר מהפירות הוא הופך לקטלני ממש ורחוק מלהיות ידידותי לגוף האדם.

מה עושה הפרוקטוז בגוף שלנו? מחקר משנת 2004 שנעשה על סטודנטים לרפואה באחת מהאוניברסיטאות הנחשבות בארה”ב מצא כי לאחר תזונה עתירה בפרוקטוז במשך 6 ימים רמת הטריגליצרדים עלתה משמעותית, כמו גם העמידות לאינסולין. הפרוקטוז בגופנו למעשה מפורק אך ורק על ידי הכבד (בדיוק כמו רעל) ומתורגם לשומן, כשהתוצאות הן: רמות טריגליצרידים גבוהות, פגיעה בשרירים ואף סיכוי רב לפתח מחלות של כבד שומני.

שומן טראנס – אחד הרכיבים המזיקים ביותר לאדם וכמו סירופ התירס, האהוב על יצרניות המזון. ומדוע השימוש בו על ידי יצרניות המזון נפוץ ואהוב? מכמה סיבות, שהבריאות שלנו היא לא אחת מהן:

    1. מאריך חיי מדף של מוצרים
    2. מפחית את הצורך בקירור – פחות עלויות של חשמל
    3. זול יותר מחמאה

המטרה ההיסטורית של המצאת שומן הטראנס הייתה להפוך שמן נוזלי למוצק וכך ניתן להחדיר אותו למוצרי מזון ומאפים עתירי שומן על מנת שיישארו מוצקים בטמפרטורת החדר. ומה הוא עושה לגוף שלנו? מעלה כולסטרול רע, מוריד את הטוב ואף נחשד כגורם לחלות לב, כלי דם ולסרטן. במשפט אחד מסכם: “שומר נפשו ירחק”.

“רכיבי אלף האיים”

רשימת הרכיבים הללו ארוכה ומגוונת ועל אף הרתיעה מכל הרכיבים המסומנים באות E לעיתים מדובר דווקא ברכיבים טבעיים שאינם מזיקים לנו ולכן כדאי מאוד להשקיע את הזמן ולבדוק לגבי כל רכיב ורכיב לפני שאנו מעמיסים את המוצר. פירוט של הרכיבים ניתן למצוא באינטרנט במדריך לקריאת תוויות מזון אשר מפורסם במועצה הישראלית לצרכנות.

ושניה לפני שאתם ממשיכים לקופה, הנה עוד כלל קטן “להעמיס” על העגלה:

מכירים את התפיסה/האמירה שככל שיש פחות בד כך המחיר גבוה יותר? אז מבלי להיכנס לשורש העניין, ואם נשווה לנושא בו אנו דנים – כך ככל שיש פחות רכיבים שהתווספו למזון הטבעי הערך התזונתי יהיה גבוה יותר ולכן המוצר יהיה בריא יותר, כמו שנאמר:

“Less is more”

ככל שאנו מתרחקים מהמזון שלנו כך הוא נהייה פחות בריא!  תפוח שאנו קוטפים ישירות מהעץ תמיד יהיה בריא יותר מכל מוצר/מזון מעובד אחר.

 

מאת: עינב בורשטיין – מדריכת כושר ויועצת תזונה טבעית.



כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ספורט
26-05-2024
למה כל כך קשה לנו להתמיד באימונים ומהם סודות ההתמדה?
ספורט
23-05-2024
פילאטיס רצפה או מכשירים? מה עדיף?
מתכונים
21-05-2024
מתכון תה קר בטעם לימון ומנגו
תזונה
18-05-2024
הסוד לגוף צעיר: מה להכניס לשייק כדי להישאר צעירים?
ספורט
16-05-2024
כיצד לשחרר צוואר תפוס?
תזונה
09-05-2024
16 טיפים מעולים ליום עצמאות בריא יותר
מתכונים
07-05-2024
מתכון להכנת עוגת גבינה לימונית
ספורט
04-05-2024
איך לחזור לרוץ אחרי הפוגה ארוכה?

תפריט נגישות